בעין הסערה

מה קורה כשהספינה נקלעת לסערה, וגלים קפואים שוטפים את הסיפון? ואיך אפשר להתמודד עם אלפי עגלים במצוקה? קטעים מרשימותיה של וטרינרית על ספינות המשלוחים החיים.

ד”ר לין סימפסון היא וטרינרית אוסטרלית שעבדה על ספינות המשלוחים החיים, ובין היתר השתתפה במסעות לישראל. היא פוטרה מעבודתה בעקבות לחצים שהפעילה תעשיית הבשר, לאחר שפרסמה דו”ח שחשף את זוועות המשלוחים החיים. להלן קטעים מתוך מאמרים שפרסמה באתר Splash24/7.

תרגום: יוסי וולפסון

מתבשלים בעודם בחיים

“אני לא צריכה לצפות בתכניות בישול, ראיתי את זה קורה בעיניים.

הסיכון על סיפונן של ספינות המשלוחים החיים הוא הגבוה ביותר באמצע השנה, כאשר אנחנו (אוסטרליה) לוקחים בעלי-חיים שהסתגלו לתנאי החורף לחצי הצפוני של כדור הארץ, בו שורר קיץ. זה הזמן עכשיו. המטען שלנו (כבשים ובקר) עלול להתבשל – פשוטו כמשמעו – מעקת חום סביבתית, כאשר הטמפרטורה על הסיפון במדחום רטוב [שלוקח בחשבון את עומס החום] עולה על 30 מעלות, והלחות מתקרבת ל-90% ומעלה, או אם הם סובלים ממחלה כגון שפעת.

כשאירוע של עקת חום מתרחש, כל הידיים מיד על הסיפון. הספינה מסתחררת במעגלים [כדי ליצור תנועת אוויר]. כל מחסום אפשרי מוסר. לרוב, בעלי החיים מותחים את צוואריהם דרך מעקות המכלאות, בניסיון נואש להשיג חמצן. חום גופם עולה בשל החום הסביבתי ובעקבות החיכוך הפנימי של הנשימה. פעימות הלב גוברות ככל שבעלי החיים מתייבשים, דמם הדל בחמצן נעשה סמיך יותר ויותר, וקשה יותר ויותר להזרמה בגוף.

עגל אוסטרלי באוניית משלוחים חיים מותח את צווארו לעבר השמש

עגל אוסטרלי בשולי אוניה עוגנת בנמל אילת, מנסה לשאוף אוויר מבין הסורגים

הם מתחילים להתחרות על קרבה למאווררים. החזקים ביותר מטפסים על החלשים לפתח אוויר. כשהם נחלשים הם קורסים, מאבדים את הכרתם ומתים. טמפרטורת הגוף של כבש היא 38.5 מעלות. יום אחד היה לנו סיפון שלם שהתנהג כפי שתיארתי. אנחנו איבדנו אותם מרגע לרגע. הם נפלו סביבנו כאילו מישהו ירה בראשיהם. רק שלא היה אף קליע. ברגע שהם היו נופלים על הסיפון, היינו גוררים אותם החוצה, ואני הייתי חותכת את גרונם. יום אחד, בזמן שהייתי חותכת גרונות של כבשים בעקת חום, כשיטה של המתת חסד, נכוויתי מזרם דם שפרץ מאחד הגרונות.

בבני אדם קיים חשש לנזק מוחי כשטמפרטורת הגוף מגיעה ל-41 מעלות ומעלה. פעלתי מתוך ביטחון שמרגע שקרסו בעלי החיים האלו לעולם לא יתאוששו. חששתי שאם מי מהם היה שורד הוא היה מת באטיות, תוך שבוע, מכשל כליות. להרוג, להרוג, להרוג. בכבש הבא ששחטתי, השתמשתי במדחום של הסיפון למדוד את טמפרטורת הגוף שלו. נדהמתי למצוא שהיא היתה 47 מעלות. בערך אותה טמפרטורה שבברז המים החמים במשק בית ממוצע. השומן שלהם נמס כמו ג’לי שקוף למחצה. הם התבשלו מבפנים.

בעודם מתבשלים בחיים, השרירים שלהם איבדו צבע. הם התפרקו לנגד עינינו. זו היתה משימה מזוויעה לכל מי שהיה על הסיפון. הצוות סיכן את חייו בעבודה בסביבה רעילה כל כך. מבחינה בטיחותית אסור שרמות האמוניה יעברו את ה-25 חלקיקים למיליון. הרף הזה נחצה מזמן. לאחר מכן, נדרש מכולנו לגרור גופות מתות ולהשליך אותן לאוקיינוס. אם הדבר מתעכב, העבודה נעשית קשה ומגעילה יותר. רגליים נקרעות מהגופה, פשוטו כמשמעו, בזמן שאתה מנסה לגרור אותה והיא מתפרקת לחלקים.

והסיפון מריח כהכלאה בין מנגל של יום ראשון לבין פגר דרוס על הכביש.”

למאמר המלא (אנגלית)

בבטן הספינה. צילום: ד"ר לין סימפסון

בבטן הספינה. צילום: ד”ר לין סימפסון

הגלים העיפו את הכבשים

“כשהים רגוע, הדברים קורים לרוב כמצופה, אבל כשהים סוער, דברים לא צפויים מציבים אתגרים קשים יותר.

קרה לי שסיפונים מכוסים בצואה בעומק של 30 ס”מ נשטפו ונוקו למשעי ע”י מספר גלים שנשברו על הספינה במהלך הלילה – עם האבדן האפשרי של כמה בעלי-חיים שנסחפו לים, ואחרים שספגו פציעות, כגון שברים ברגליים ובצוואר, לאחר שהוטחו אל מעקות המכלאות.

בזמנים אחרים, הטלטלות והתנודות של הספינה מכשילות את השטיפה של הסיפונים, ועושות חיים קשים למי שמנסה לנקות ולנקז את הסיפונים.

פעם אחת, בים הדרומי, איפשהו בין אוסטרליה לאנטרקטיקה, אחד הגלים הקפואים הרבים העיף כבש וזרק אותו כך שנחת על יתד של אחד מהשערים. גופו של הכבש נקרע מהחזה עד הירך, ונחת לרגליי כשהכבד והמעיים שלו נשפכים על המגפיים שלי ועל המעבר. גם כבשים בסיפונים העליונים אף הם הוכו בידי גלים ממזריים – נזרקים לכל עבר כמו בובות סמרטוטים. אלפי כבשים נחנקו תחת כבשים אחרים, ומאות מתו מהיפותרמיה בתוך שעות”. למאמר המלא

שופכים את הביוב לים

מיום ההעמסה, צואת בעלי-חיים מתחילה להיערם על הסיפון… ההצטברות שלה הופכת את אזורי המחיה של בעלי החיים ללא מתאימים. חלק מעבודתי היה לנהל את הניקיון, השטיפה והריפוד מחדש בנסורת לאורך המסע.

בד”כ היינו בונים את תכנית הניקיון אחורה. היינו צריכים להיות נקיים ככל האפשר כשאנחנו מגיעים לנמל היעד, ולכן נדרשה שטיפה יום קודם לכן. בנוסף, היינו צריכים לפוגג את עקת החום ואת הריכוזים הגבוהים של אמוניה באזורי סכנה כגון מפרץ עדן, מצרי הורמוז והמפרץ הפרסי. בין לבין היינו שוטפים כמה שהיה אפשרי מבחינה לוגיסטית. אלפי טונות של צואה ושתן של בעלי-חיים נשטפו הישר מעבר לסיפון.

התקנות על זיהום הים הן לא חד-משמעיות, ולפעמים לא היינו בטוחים אם מותר לנו להזרים לים כמויות כאלו של ביוב. אז היינו שוטפים בלילות, כדי להתחמק ממעקב של לוויינים, שכן היינו משאירים בנתיב שלנו שובל ברור של צבע. למאמר המלא

 

צילום מתוך דוח של הוטרינרית ד"ר לין סימפסון

צילום מתוך דוח של הוטרינרית ד”ר לין סימפסון

בתי חולים ימיים

הווטרינר הממוצע ביבשה עובד במרפאה או בבית חולים. בספינות המשלוחים החיים כל מה שיש לנו הוא מה שמכונה בלשון מכובסת “מכלאות בית חולים”. אנו משתמשים באזורים האלו להחזקה של בעלי חיים חולים, חלשים או פצועים, שנלקחים מהמכלאות הרגילות, הדחוסות. זה מקל על טיפול רפואי ומנוחה. עוד מספקים לנו מקרר וחדר ייעודי, או ארגז תרופות, תלוי בגודל הספינה.

מכלאות בית חולים הן המקום בו נערכים מרבית הניתוחים, והמקום בו ניתן להחזיק בעלי החיים במשטר תרופות ארוך או מורכב. ניתוחים לא דחופים נערכים בד”כ בימים בהם שוטפים את הסיפון, כך שניתן להשכיב את בעל החיים על רצפה יותר היגיינית ממה שזמין בדרך-כלל.

אולם היתרון העיקרי של מכלאות בית חולים הוא שהן מספקות מספיק מרחב לבעלי-חיים חלשים לנוח ולאכול בלי תחרות, מבלי שיירמסו. הן מאפשרות גם צוות גדול יותר, ולעתים קרובות מרחב נקי יותר לבעלי החיים כדי להסדיר את חום הגוף שלהם.

עגל פצוע. צילום: לין סימפסון

עגל פצוע. צילום: ד”ר לין סימפסון

לרוב, מיד לפני העגינה בנמל היעד לשם הפריקה, נותנים לבעלי החיים במכלאות בית החולים תרופות, ומערבבים אותם בין בעלי החיים האחרים. בספינות רבות בהן הפלגתי הכחישו איזשהם תחלואה או טיפולים רפואיים במהלך מסעות מסוימים. זוהי, כמובן, מרמה, אבל זה מגדיל את הסיכוי שבעלי החיים ייפרקו במהירות האפשרית, לטובתם.

בעל חיים שאינו כשיר לפריקה למשאית יירה או יישחט. זה נעשה לרוב יום לפני ההגעה לנמל, כדי שניתן יהיה להיפטר מהגופה ולהעלים כל סימן למחלה.

מכלאות בית החולים מאוכלסות לרוב מחדש בבעלי חיים בריאים, וההיסטוריה של קיומן שוב אינה ניתנת לזיהוי לעין הלא-מאומנת. למאמר המלא

Posted in כללי