שאלות ותשובות

רבים אינם יודעים שחלק מהבשר שנמכר בישראל מגיע מבעלי-חיים שעברו הובלה על פני יבשות וימים, המכונה “משלוחים חיים”, רק כדי לשחוט אותם בארץ. בשנת 2016 מספר קורבנות המשלוחים החיים לישראל הגיע ל-571,792 עגלים וכבשים. מרביתם הגיעו במסעות ימיים, ומקצתם בטיסות.

המדינות שמהן מגיע המספר הגדול ביותר של בעלי-חיים הן אוסטרליה ורומניה. מדינות נוספות הן הונגריה, ליטא,  פורטוגל וסרביה.

הפגנה נגד המשלוחים החיים בסידני, אוסטרליה. צילום: Animals Australia

הפגנה נגד המשלוחים החיים בסידני, אוסטרליה. צילום: Animals Australia

המסעעגל מתבוסס בהפרשותיו של בעלי החיים מתחיל כשחלקם בני שבועות ספורים בלבד, חלשים ומפוחדים. הם מועמסים על גבי משאיות לנסיעה של שעות ארוכות, לעתים למכלאות ולעתים הישר לנמל. בהגיעם לנמל, בעלי החיים מועמסים לאוניות. פעילים תיעדו פעמים רבות התעללות חריפה במהלך ההעמסה – העגלים חוששים לעלות לאוניות, והעובדים מצליפים בהם על מנת לזרזם. משם מצפה להם הפלגה ארוכה – ההפלגה מאירופה נמשכת כחמישה ימים, ומאוסטרליה כשלושה שבועות.

בהפלגה בלב-ים, הרחק מעיני הציבור, בעלי החיים מוחזקים בצפיפות ובזוהמה, מתבוססים בהפרשותיהם באוניות מיטלטלות. רבים אינם שורדים, ולעתים משליכים את גופותיהם לים. מפעם לפעם מתועדות גופות עגלים שנשטפות לחופי ישראל.
חלשים ומותשים, בעלי החיים מגיעים לנמל אילת, מספנות ישראל בחיפה או נמל אשדוד. פעילים תיעדו שימוש בשוקרים חשמליים, בעיטות ומכות במהלך הפריקה מהאוניות למשאיות, שמובילות אותם לתחנות הסגר. פעילים צילמו כמה וכמה פעמים מחוץ להסגרים גופות של בעלי-חיים שמתו מסבלות המסע. מההסגרים הם מובלים לרפתות פיטום תעשייתיות. הם לא יורשו לצאת למרעה – הם יצאו מהרפת רק ביומם האחרון, בדרך למשחטה.

“אדום אדום” ו”דבאח” הן היבואניות העיקריות של המשלוחים החיים, וישנם מספר מותגי בשר קטנים יותר. אולם הצרכן אינו יכול להבחין בסופרמרקט בין בשרם של בעלי-חיים שנולדו בישראל לבין אלו שהגיעו במשלוחים החיים, וממילא התעללות בבעלי-חיים מתרחשת בכל המותגים – כפי שמעידים התחקירים הרבים (“דבאח”, “אדום אדום”, “זוגלובק” ועוד), כל ייצור תעשייתי של בשר כרוך בהתעללות.
משלוחים חיים הם תופעה חדשה יחסית – הם החלו בסוף שנות ה-90, כשהשוק הישראלי נפתח לסחר חופשי, בלי דיון ציבורי של ממש בהשלכות של המהלך. מדוע הם מתרחשים? יש הטוענים שבשל בעיות של כשרות, אולם משחטות כשרות קיימות גם באירופה ובאוסטרליה. יש הטוענים שבישראל אין די שטח לגידול בעלי-חיים שיספקו את צריכת הבשר. תעשיית הבשר אכן גוזלת שטחים נרחבים, אך יבוא בעלי-חיים אינו הדרך היחידה לספק את הביקוש הצרכני, וישנו גם יבוא של בשר בהקפאה או בקירור (שאף הוא בעייתי מבחינה סביבתית ומוסרית). בסופו של דבר המניע העיקרי למשלוחים החיים הוא אינטרסים כלכליים של תאגידי בשר במדינות שונות, שמקבלים ביטוי במדיניות ממשלתית. בישראל, למשל, ביטלה הממשלה ב-2014 את המכס על יבוא עגלים, העבירה מענקים כספיים לתעשייה המקומית על מנת שלא תתנגד ליבוא, ואף הקצתה 4.5 מיליון ₪ לשיווק ומיתוג בשר טרי.

מבחינה סביבתית, ייצור בשר כרוך בזיהום ובזבוז קיצוני של משאבים. על מנת לייצר המבורגר אחד דרושים כ-4,000 ליטר מים וכמויות עצומות של מזון להאבסת בעלי החיים. כיום רוב הדגנים בעולם משמשים להאכלת חיות משק, אך רק חמישית מהמזון הנצרך על-ידי בקר הופך לבשר אכיל. לכן זה הרבה יותר ידידותי לסביבה לאכול מזון צמחי: גידול מזון צמחי מספק פי 10 עד 21 יותר חלבון ליחידת שטח מאשר ייצור בשר.

בנוסף, המשלוחים החיים כרוכים בפליטת מזהמים מהאוניות, המשאיות והמטוסים, וכן בזיהום הים בהפרשות בעלי החיים ובגופות של אלו שמתים בדרך.

אנחנו!

הסופר איל מגד בהפגנה נגד ביטול המכסים על יבוא עגלים. צילום: רויטל טופיול

מחאה ציבורית רחבה ואינטנסיבית יכולה להביא לשינוי. כפי שעצרנו את פיטום האווזים ואת ניצול חיות הבר בקרקסים, אפשר לעצור גם את המשלוחים החיים. ההתנגדות למשלוחים החיים הולכת וגוברת בעולם כולו, ואנו עובדים בשיתוף פעולה עם ארגונים באוסטרליה ובאירופה על מנת לשים קץ להתעללות המיותרת הזאת. בתמונה הפגנה שערכנו נגד ביטול המכסים על יבוא עגלים (צילום: רויטל טיופיול)

כך תוכלו לעזור>>

צעדת ענק נגד המשלוחים החיים. צילום רויטל טופיול

צעדת ענק נגד המשלוחים החיים, תל-אביב, 2017. צילום רויטל טופיול

Posted in כללי